גלגולי מתקשר

סיפורי זה הוא גלגולי האישי בתור מתקשר. להפוך להיות מתקשר זה משהו שלא ממש מתחיל ולא ממש נגמר. זה משהו שאולי לא אבין עד תום לעולם

בתור ילד קטן דיברתי עם כל מיני חברים דמיוניים, הרבה לפני שהכרתי את המושג מתקשר או תקשור. אף על פי שכמעט כל הילדים עושים את זה, כשהם גדלים והופכים למבוגרים הם שוכחים ואף נרתעים מיכולת זו או לפחות מהמילה מתקשר. לימים, אולי לאחר שהתוודעתי למושג 'אלוהים', כיניתי כך חבר דמיוני אחד ומיוחד. תקשרתי אותו או שמא הוא זה שהיה לי מתקשר.

נהגתי לשוחח עם אלוהים כשווה לו מדי יום, לאו דווקא בעיתות מצוקה. אף על פי שידעתי בשלב כלשהו שאנשים מסוימים עשויים לצחוק על מנהגי זה, מעולם לא הצלחתי להבין מה הרעיון הגדול בתפילה חד כיוונית, ולמה היא לרוב מתבטאת בתלונות או בתחינות. במציאות בה אני חייתי, אלוהים, יהיה אשר יהיה, אהב לשמוע על הכל, ענה לי ואף ניחן בחוש הומור משובח במיוחד.

לפעמים שיחותינו התקיימו בעל פה. לפעמים אלוהים היה מכתיב לי מעין הכתבות, מה שרק כעבור שנים למדתי לכנות 'תקשורים'. הוא היה מראה לי כל מיני דברים ולוקח אותי לכל מיני מקומות מיוחדים. מצדי יכולתי לשאול שאלה או לספר לו סיפור ומצדו הוא היה מספר לי דברים בחזרה, דברים שלא ידעתי קודם לכן. תשובותיו תמיד היו מלאות השראה ותבונה שחרגו מהרמה ההשכלתית שלי באותה תקופה ותמיד תמכו בי מאוד בשלל תהליכי החיים בהם לקחתי חלק. דרך תשובות אלה ידעתי כיצד עליי להתמודד עם מצבים קלים וקשים, והוא היה לי במישרין, ובעקיפין גם לסובביי, מקור השראה רבה ונחמה.

הייתכן שכל זה אינו אלא פרי הדימיון?

כשהתגלגל לידיי ספרו של יו פרתר 'אל עצמי' ומאוחר יותר של ניל דונלד וולש 'שיחות עם אלוהים', קיבלתי הוכחות משכנעות ראשונות בחיי שאיני הפסיכי היחיד שמדבר עם אלוהים. מצד שני, אני זוכר גם שאז נולד בי לראשונה הספק. תהיתי, האם אכן אני מדבר עם אותו האלוהים שוולש מדבר עמו? הייתכן שאני פשוט נפתח לתבונה שמצויה בי ממילא? האם מדובר באותו האלוהים שהדתות הגדולות סוגדות לו? הייתכן שכל זה אינו אלא פרי דמיוני העשיר?

עם הזמן זכיתי לפגוש אנשים שעודדו אותי לפתח את היכולת הנ"ל, כלומר את יכולת התקשור, ואף עזרו לי לשכללה. פגשתי ולמדתי ממתקשרים וממנחים שונים שיטות אבחנה וטיפול שונות, אותן הוספתי לסל הכלים הטיפולי שהלך ותפח בהתמדה, לצד השיאצו והרפואה הסינית אותם למדתי בבתי הספר. בין שיטות אלה ראויים לציון במיוחד עץ הספירות הקבלי, שיטת האניאגרם המבוססת על משנתו של גורדייף, 'העבודה' לביירון קייטי, חיבור למודעות-על ואף שיטת אלכסנדר, שאמנם לאו דווקא מזוהות במישרין עם תקשור, אך עודדו אותי כולן להקשבה עמוקה לחוכמת האני.

מילים גבוהות המרמזות על תופעות גדולות עוד יותר

כמובן שמעת לעת הזדמן לי גם לפגוש אנשים אחרים, מהם הבנתי כי עדיף שאשתוק ואשמור את שיחותיי עם "אלוהים" ועם יתר ההדרכות שחברו אליי, לעצמי. עם זאת, מעולם לא התבלבלתי; אנשים אלה, למרות רתיעתם מהנסתר על הגלוי, עשו לעצמם אלוהים משל עצמם. הם קראו לו, למשל, הגיון או שכל ישר, ושמות רבים נוספים. גם בורות, צרות עין וזעם יכולים להיות אחלה אלוהים, כמו גם אהבה ונכונות מתמדת לפשר.

יהיו השמות והכינויים שאנו נותנים למקורות ההשראה שלנו אשר יהיו, היום אני מבין שפשוט ניחנתי ברגישות למידע ושתכונה זו אינה מעידה על שיגעון או על כפירה דתית כזו או אחרת, כי אם על יכולת חישה גבוהה, שנחוצה מאוד בטיפול ובעזרה לאחר, יהיו לבטיו אשר יהיו.

במקצועי אני מטפל בגישה הוליסטית, מתמחה ברפואה סינית, מתקשר, מנחה תקשור ולימודי מודעות, אכן, אבל בראש ובראשונה אני תלמיד של דרכים אלה. מדי מפגש וטיפול, אני מגלה עוד ועוד עד כמה הבאר הזו עמוקה ואינסופית. אני כבר חושב שהבנתי, ואז מגיעה חוויה המתעלה על קודמתה. יכולת ריפוי, ליווי והדרכה, תקשור, הילינג, ראיית קי או צ'י או אנרגיות ומיומנויות השיקוף במתן ייעוץ וליווי הבריות – מילים גבוהות-גבוהות שמרמזות על תופעות הגדולות מהן פי אינסוף. לכן, להיות מתקשר זה בראש ובראשונה להיות תלמיד של אמנות התקשור ולאהוב ללמוד. להיות מתקשר זה להתהוות ללא הרף.